עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני בת 14.5
אוהבת לרקוד, לשיר, לשחק, לכתוב, לנגן...
התעללו בי המון, בעיקר מבחינה מילולית...
עכשיו, לאחר שעברתי בית ספר זה פחות, אבל נשארה לי צלקת ענקית...
שבגללה אני מפחדת לשתף דברים... דברים עליי בעיקר...
אפילו את הדברים הבסיסיים האלה עליי, של מה שאני אוהבת לעשות,
אף אחד לא יודע, כי אני מפחדת שישתמשו בזה נגדי, שוב.
מוזיקה, זה הדבר העיקרי בחיי,
המוזיקה, והזמרת דמי לובאטו, הצילו את חיי.
בנוסף אני כותבת כל מיני דברים, קטעים כאלה, כדי לבטא את עצמי והרגשות שלי, והחלטתי שאני רוצה גם לשתף את זה עם אנשים אחרים.
לכן פתחתי את הבלוג, מקווה שתאהבו ואולי אני גם אצליח אפילו לעזור לאנשים עם מה שאני כותבת :)

UNknown56115@gmail.com
אם אתם רוצים לדבר או משהו אני כאן !
תיהנו ! :)
חברים
ג'ולMagenAprilSuzanזהו כל סיפור חיי :-)נערת הגורלמאי כהן
The Cheshire CatBe Your Own Hero
נושאים
אני עם עצמי  (40)
My life  (25)
Help Me  (10)
סיפורים  (6)
שירים מעוררי השראה
•  Warrior- Demi Lovato
•  Who says- Selena Gomez
•  Skyscraper-Demi Lovato
•  Fu**ing perfect- Pink
•  Don't forget- Demi Lovato
•  Believe in me- Demi Lovato
ילדים

ילדים שהולכים
ילדים שבאים
מחפשים את הבית
מקום מבטחים
ואני בת אדם
עוד ילדה שמנסה
למצוא את הייחוד
את המקום שלה
thank you. I hate you.

so hart
so scared
I'm afraid
I'm alone..
It's cold
am I gonna die?
where am I?
I want to leave! but how?...
no, no!
here they come
please, please, don't!
I'm still young, I wanna live!
but except their laughing they sayed nothing.
it's only the knife that I could see
and from then nothing was clear.
so tank you, bully, for destroid my life every day
for laughing of me every day
for hate me every day
for kill me every day
thank you, from the one you destroid.
thank you, I wish you die.
קטעים קצרים שכתבתי (;

זה כמה דברים שכתבתי ממש ממזמן ורציתי לשתף אתכם... (;
* אני כואבת, וצורחת בשקט אל הדממה הרועשת והסוערת...
* למה אנשים מסתכלים תמיד על היופי, ולא על האופי?
על הבחוץ ולא על הבפנים? על הקליפה ולא על הגרעין?...
* להכיר בן אדם, זה לא לראות אותו ברחוב ולדעת את שמו...
להכיר בן אדם, זה לדעת להוריד ממנו את כל המסכות, את כל השכבות והמחסומים, ולהיכנס ללב שלו... לדעת מי הוא באמת...
* לא משנה לאיזה רמה תגיע, וכמה רחוק תלך, לאחרים זה בחיים לא יספיק, כי הם אומרים, שאם הוא הגיע עד לכאן, הוא יכול יותר. הם לא חושבים לרגע שהציפיות הן גבוהות מידיי ובמקום לעזור לעלות עוד למעלה הן יכולות גם לייאש ולדרדר.
* כשאומרים לכם להקשיב גם לאחרים ולא רק לעצמך, זה לא אומר רק לשמוע אותם... זה אומר גם להבין אותם...
* כשאנשים משקרים, הם בעצם מנסים עוד ניסיון כושל לשכנע את עצמם ולהאמין שהאמת שלהם היא שקר...
* הכי קל זה להסתתר, ליצור לעצמך מציאות מדומה...

אז זהו... זה בינתיים מה שרציתי לשתף... אולי מהמשך יהיה עוד... :)
מקווה שנהניתם (;

אני כלואה,מזועזעת...רוצה להפסיק- אבל אי אפשר..

05/01/2014 19:20
חסוי
My life
אני מרגישה שאני עומדת להתחרפן...
היום הייתי בבית החולים (לא בגללי, יש לי איזה חברה שהיא שם היא עוברת בדיקות והכל אבל בינתיים הכל בסדר תודה לאל..)
קיצר היו שם כמה מקרים- אחד שהיה איתה באותו חדר ואחד בחדר הסמוך...
המקרה הראשון- שהיה בחדר הסמוך זה מקרה של ילדה, שהיא בגיל שלי, בשכבה שלי, בעיר שלי, בבית הספר שלידי...
קיצר הילדה הזאת היא אנורקסית ממש אז היא בבית החולים עכשיו ומכניסים לה אוכל ומזון עם איזה משהו מהאף...
המקרה השני הוא של ילדה שהייתה בחדר עם הילדה שביקרתי אותה- מציקים לה מלאא בפייסבוק ובוואטצאפ ובבית הספר- שהיא פשוט לקחה מלאא כדורים (17 כדורים- פשוט שמענו אותה מדברת עם אבא שלה, שהוא בכלל נוראי אבל על זה אני אדבר אחר כך...) קיצר היא לקחה את כל הכדורים האלה, כי היא לא יכלה לסבול את זה עוד, ועוד עם זה שהשנה של אמא שלה שמתה (אינלי מושג ממה..) ממש מתקרבת,היא לא יכלה לסבול את זה כבר...
אז היא לקחה את כל הכדורים האלה ופשוט התמוטטה בבית הספר אבל מזל שמצאו אותה מוקדם והיא חייה והכל...
עכשיו- עם שני המקרים האלה... זה פשוט הייתה לי הזדהות כל כךךך גדולה כמעט בכיתי עם הבנות האלה...
ועוד אחרי זה הילדה שאותה באתי לבקר, אמרה כזה יואו מה אין מי שיעזור להן? איך הן מגיעות למצב כזה? יואו מסכנות.. ואבא של זאת שניסתה להתאבד, לא היה לא ממש אכפת מזה, והיא פשוט לא הבינה איך לא אכפת לו...
אבל זה באמת עצבן אותי- כי אני סיפרתי לך!! אני סמכתי עלייך את היחידהה שסמכתי עליה וסיפרתי לה! ואת תקעת לי סכין בגב ולא היית מוכנה לשמוע ולעזור, זה לא עניין אותך, לא רצית להתעסק בזה בכלל...
אז איך את מתפלאת שזה קורה בכלל?!
זה קורה כי קשה לאנשים, קשה להם כל כך, והם לבד. אין להם עם מי לדבר. אז איך את מופתעת בכלל?!....
ועוד האבא של זאת שניסתה להתאבד... איכ הוא פשוט הגעיל אותי.
הוא מנסה לשכנע את הרופאים ללכת הוא אומר להם שזה כלום שזה סתם שטות, כשבאנו (אני ועוד כמה בנות) לבקר את חברה שלנו, הוא פשוט אמר לה- תראי כמה חברות באות לבקר אותה, רק אותך לא באים לבקר!...
יפה, אתה ממש עוזר!.. בגלל הילדים האלה היא ניסתה להתאבד, למה שיבואו לבקר?! ואתה בתור אבא, אמור לדאוג ולהיות שם, ולא לבאס אותה עוד יותר כי זה מזכיר לה בדיוק למה היא עשתה את זה מלכתחילה... לא להאמין, הוא פשוט מגעיל אותי!...
הוא אפילו שוכב על המיטה שלה והולך לישון ולא אכפת לווו בכלל מהבת שלו צריכה לשבת באי נוחות על כיסא המבקרים.
זה דוחה. איכ. רציתי כל כך לבוא ולהיות עם הילדה הזאת אבל פשוט לא יכולתי כי היה שם את האבא והוא היה מגרש אותי בטח הוא מרושע...
וחוץ מזה באתי לבקר את "החברה" שלי, ולתמוך בה שקשה לה, למרות שהיא לא הייתה שם כשאני הייתי צריכה וזה היה סתם פוגע עכשיו אם הייתי הולכת לילדה הזאת שאני בכלל לא מכירה....
טוב חפרתי לכם עכשיו סתם על דברים שעצבנו אותי שם, אבל הפואנטה מלכתחילה הייתה שאני לא רוצה למות... ושאני לא רוצה להיות מחוברת לצינורות בבית חולים כי אני רק עצמות...
ואני מנסה לעשות עם זה משהו, כדי שהמצב שלי יהיה טוב יותר, אבל אני פשוט לא יכולה...
בדקתי כמה קלוריות אני אמורה לאכול ביום- ואני אוכלת אלף פחות ואפילו יותר... (ואני לא מגזימה)
אפילו היום לדוגמא- השארתי את האוכל שלי לבית הספר בבית כדי שאני לא אתפתה ואוכל אותו...
וידעתי שאני הולכת לחברה שלי ישר אחרי בית הספר עד הערב- אבל בכל זאת לא לקחתי כסף כדי לא לקנות לי משהו לאכול אם אני רעבה, או לקנות בלת ברירה כי אני מבינה שפשוט זה לא טוב מה שאני עושה ואני חייבת לאכול...
זה ההחלטות הקטנות האלה שמשיפעות לי לא רק על שאר היום,  אלא גם על שאר החיים ואז אני צריכה לסבול כי עשיתי כמה החלטות מפגרות כי אני יותר מידיי מטומטמת....
אז עכשיו הגעתי הביתה, ובלת בריריה אכלתי משהו ממש קטן כי במלא לא רציתי אבל הרגשתי שאני חייבת את זה, ואם לא לעצמי אז למי שחשוב לי....
אבל עכשיו אחרי המשהו הזה שאכלתי אני מרגישה כל כךךך רע עם עצמי, כאילו עשיתי טעות ענקית... יש לי בחילה ענקית אני מתאפקת לא ללכת להקיא...
אני משתגעת... אני לא יודעת מה לעשות עוד...
אני פשוט עושה החלטה שאני מצטערת עליה כל כך, אבל הקטע שגם אם אני עושה את ההפך אני גם ממשש מצטערת על זה אם לא יותר אפילו....
אוףףף נמאס לי מזה! קשה לי....
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
איידול- דמי לובאטו

דמי לובאטו היא האיידול שלי, ואני אוהבת אותה כל כךךך כי בעזרת המוזיקה המדהימה שלה, והשירים המלאים ברגש והכל כך אמיתיים שהיא כותבת, היא מצילה מיליוני חיים של ילדים, ואני אחת מביניהם.
בזכות זה שהיא כל כך פתוחה עם כל מה שהיא עברה, עם כל הקשיים והבריונות שחוותה, ועם זה שבכל זאת היא מצליחה להישאר חזקה ולעמוד כל יום על הרגליים, והיא הצליחה לעבור את כל זה כמו גדולה...
היא מעוררת בי השראה, וכל הדברים האלה מחזיקים אותי בחיים כל יום מחדש.
בנוסף לכך, היא אחת הזמרות המדהימותתת ששמעתי.
הקול המעצים והגדול הזה שלה, שכל פעם שאני שומעת אותה שרה אני כולי צמרמורת...
זה שהיא כל כך אמיתית, ולא צבועה... היא כל כך אכפתית, רגישה...
והיא בחיים לא שוכחת את המעריצים שלה... היא לא לוקחת את כל הדברים האלה כמובן מאליו, ואפילו אם יש לה יום רע, או אין לה מצב רוח, היא עוצרת ומצטלמת/ חותמת למעריצים שמבקשים ממנה (את זה היא אמרה).
לא לדבר על זה שהיא בן אדם מדהיםם
היא אפילו הוציאה אוזניות שעליהן הראשי תיבות של השם שלה, ואת כל הכסף שהיא מקבלת היא תורמת לאנשים שצריכים את זה.
היא מתנדבת באגודה,
היא הוציאה ספר שבו היא מספרת על כל הקשיים שלה וכל מה שהיא חוותה כדי לעזור בזכות זה לאנשים שצריכים את העזרה הזו, אבל אין להם ממי לבקש.
היא גם אמרה פעם על זה שהיא כל כך פתוחה עם הסיפור שלה, שהיא מעדיפה להקריב את החיים הפרטיים שלה אם זה יכול לעזור לאנשים, לא משנה מה המחיר של זה...
בנוסף לכל הדברים האלה, ולזמרת המדהימהה שהיא, היא גם שחקנית מוכשרת, כותבת (הספר שלה), כותבת שירים, יש לה קו לקים משלה שהיא מייצרת עם חברת לקים גדולה שעוזרת לה, ועוד הרבה הרבה דברים....
אז בזכות ובגלל כל הדברים האלה,
אני לובטיק, ואני גאה בזה ! :)
( כי אם כל הדברים האלה לא מספיקים, אני לא יודעת מה כן... (; )