עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני בת 14.5
אוהבת לרקוד, לשיר, לשחק, לכתוב, לנגן...
התעללו בי המון, בעיקר מבחינה מילולית...
עכשיו, לאחר שעברתי בית ספר זה פחות, אבל נשארה לי צלקת ענקית...
שבגללה אני מפחדת לשתף דברים... דברים עליי בעיקר...
אפילו את הדברים הבסיסיים האלה עליי, של מה שאני אוהבת לעשות,
אף אחד לא יודע, כי אני מפחדת שישתמשו בזה נגדי, שוב.
מוזיקה, זה הדבר העיקרי בחיי,
המוזיקה, והזמרת דמי לובאטו, הצילו את חיי.
בנוסף אני כותבת כל מיני דברים, קטעים כאלה, כדי לבטא את עצמי והרגשות שלי, והחלטתי שאני רוצה גם לשתף את זה עם אנשים אחרים.
לכן פתחתי את הבלוג, מקווה שתאהבו ואולי אני גם אצליח אפילו לעזור לאנשים עם מה שאני כותבת :)

UNknown56115@gmail.com
אם אתם רוצים לדבר או משהו אני כאן !
תיהנו ! :)
חברים
ג'ולMagenAprilSuzanזהו כל סיפור חיי :-)נערת הגורלמאי כהן
The Cheshire CatBe Your Own Hero
נושאים
אני עם עצמי  (40)
My life  (25)
Help Me  (10)
סיפורים  (6)
שירים מעוררי השראה
•  Warrior- Demi Lovato
•  Who says- Selena Gomez
•  Skyscraper-Demi Lovato
•  Fu**ing perfect- Pink
•  Don't forget- Demi Lovato
•  Believe in me- Demi Lovato
ילדים

ילדים שהולכים
ילדים שבאים
מחפשים את הבית
מקום מבטחים
ואני בת אדם
עוד ילדה שמנסה
למצוא את הייחוד
את המקום שלה
thank you. I hate you.

so hart
so scared
I'm afraid
I'm alone..
It's cold
am I gonna die?
where am I?
I want to leave! but how?...
no, no!
here they come
please, please, don't!
I'm still young, I wanna live!
but except their laughing they sayed nothing.
it's only the knife that I could see
and from then nothing was clear.
so tank you, bully, for destroid my life every day
for laughing of me every day
for hate me every day
for kill me every day
thank you, from the one you destroid.
thank you, I wish you die.
קטעים קצרים שכתבתי (;

זה כמה דברים שכתבתי ממש ממזמן ורציתי לשתף אתכם... (;
* אני כואבת, וצורחת בשקט אל הדממה הרועשת והסוערת...
* למה אנשים מסתכלים תמיד על היופי, ולא על האופי?
על הבחוץ ולא על הבפנים? על הקליפה ולא על הגרעין?...
* להכיר בן אדם, זה לא לראות אותו ברחוב ולדעת את שמו...
להכיר בן אדם, זה לדעת להוריד ממנו את כל המסכות, את כל השכבות והמחסומים, ולהיכנס ללב שלו... לדעת מי הוא באמת...
* לא משנה לאיזה רמה תגיע, וכמה רחוק תלך, לאחרים זה בחיים לא יספיק, כי הם אומרים, שאם הוא הגיע עד לכאן, הוא יכול יותר. הם לא חושבים לרגע שהציפיות הן גבוהות מידיי ובמקום לעזור לעלות עוד למעלה הן יכולות גם לייאש ולדרדר.
* כשאומרים לכם להקשיב גם לאחרים ולא רק לעצמך, זה לא אומר רק לשמוע אותם... זה אומר גם להבין אותם...
* כשאנשים משקרים, הם בעצם מנסים עוד ניסיון כושל לשכנע את עצמם ולהאמין שהאמת שלהם היא שקר...
* הכי קל זה להסתתר, ליצור לעצמך מציאות מדומה...

אז זהו... זה בינתיים מה שרציתי לשתף... אולי מהמשך יהיה עוד... :)
מקווה שנהניתם (;

שבוע כל כך מתיש..מקווה שזה לא יימשך לכל השנה/:

03/01/2014 15:53
חסוי
My life
הייי, טוב, מלא זמן לא הייתי פה וממש התגעגעתי.. (:
סוף סוף יש לי קצת זמן אז אני יכולה לכתוב לכם חח...
טוב יש לי מלא מה לספר, אז אני אגש לעניין:
אז הכל התחיל ביום שלישי, יום לפני השנה החדשה.
היה לנו שיעור מתמטיקה, ובשיעור מתמטיקה אנחנו במקבץ עם ט'4 (אנחנו ט'3)
עכשיו, ט'4 היו בדיוק בסיור עם המחנכת שלהם, שבמקרה גם הייתה המורה למתמטיקה שלנו...
אז היינו רק אנחנו, ט'3 (אנחנו משהו כמו 10 ילדים מהכיתה שלנו במקבץ, רוב הילדים הם מ ט'4)
ושמרה עלינו איזה מורה שהיא מורה חדשה אז אפאחד לא ממש שם עליה...
והיא במלא קטנה כזאת עם קול ציפציף ומשקפיים (לא שיש לי משהו נגד זה, גם אני צריכה משקפיים, אני סתם אומרת כדי לתאר לכם אותה...)
והיא נמוכה כזאת נראית כאילו היא השנייה סיימה בית ספר, אז גם קשה לה ממש להשתלט על הכיתה, זה נראה כאילו היא מפחדת מהתלמידים...
אז קיצר, אף אחד לא ממש עשה את המשימות שהמורה למתמטיקה נתנה, וכולם דיברו או היו בפלאפון וכל זה...
עכשיו, החבורה הזאת שתמיד מציקה לי גם הייתה שם, רק שבדרך כלל הם מציקים לי כשאין מורות או שאף אחד לא ממש רואה, אבל במלא היו שם בקושי ילדים ולא ממש היה להם אכפת מהמורה...
אז הם התחילו להציק לי, אבל בקטנה כזה, אז לא ממש היה אכפת לי, אני רגילה לזה אז יכולתי להתעלם...
ואז הם התחילו גם לרדת על חברה שלי, ואני יודעת שהדברים האלה ממש מפריעים לה ושהיא ממש נפגעת מהם, אז לפני שהם הספיקו כמעט לומר עליה משהו, התחלתי לצאת עליהם (אתם לא מבינים איך הייתי בלחץ... כולי רעדתי, הלב שלי פעם כמו משוגע, התחלתי להזיע אבל בכל זאת המשכתי...) פשוט צעקתי עליהם שהם ילדים מסכנים ופתאטים ושזה פשוט מגעיל מה שהם עושים וזה עליבות (העדפתי לא ממש לקלל אותם כמו שהם עושים לי, ולא ממש לרדת לקווים אישיים אלא לומר בצורה יותר כללית של ביקורת, אגב, נכונה במיליון אחוזים, על מה שהם עשו כי לא רציתי לרדת לרמה שלהם...) אבל בכל זאת, פשוט צעקתי עליהם את כל הדברים האלה, ואז פשוט הילדה שהיא כאילו "המנהיגה" של כל השפוטים האלה, נקרא לה מיכל (שתבינו, זה פאקינג מיכל והפאפיז (puppies)... זה נוראי, אין להם עמוד שידרה בשיט שיגדלו כבר אישיות איכ!...)
קיצר, היא פשוט קמה אליי ובאה מול הפנים שלי..
"את לא תקראי לי מסכנה אוקיי?!"
הייתי כל כך זועמת ופגועה, שהייתי כל כך שקועה בעצבים ובהתפרצות שלי שכבר לא עניין אותי אם אני בלחץ או מפחדת או רועדת או לא יודעת מה.... פשוט נמאס לי, החלטתי שזה הזמן כבר לנקוט עמדה, להפסיק לשתוק ולדבר, ופשוט לגמור עם כל זה כבר!... אז צעקתי עליה בחזרה, ואת האמת? זה היה כל כך עלוב ומצחיק מה שהיה אמרה ואיך שהיא באה מולי... כאילו... באמת! מי לעזאזל את חושבת שאת?!?! אז צחקתי לה בפנים ואמרתי לה בדיוק את מה שחשבתי:
"את באמת ילדה מסכנה!... זה כל כך עלובב מה שעשית עכשיו את פשוט מסכנה ופתאטית כל כךךךךךך!!!"
ואז זה רק התדרדר עוד יותר, וזה כבר הגיעה למשפטים הרגילים למרות שהיו שם ילדים ומורה, כמו:
"הבן אדם האחרון שהתחיל איתך זה אבא שלך כשנולדת" , "איכ מי יהיה עם פנים כמוך?!" , "זה טעות שנולדת!!..."
ועוד הרבה דומים...
אני כבר החלטתי שאמרתי את מה שהיה לי לומר, ואני לא ארד לרמה שלהם והרבה יותר חכם יהיה עכשיו להיות בשקט כדי לא להחמיר את המצב...
אז המורה גם ניסתה לומר להם להפסיק, ושהם כבר מגזימים, כבר יותר מידיי, ואז הם גם התחילו לרדת עליה....
הם התחילו לצחוק עליה ולהשפיל אותה, ופשוט לא יכולתי לסבול את זה כבר כי הם כל הזמן עושים לה את זה וזה פשוט לא מגיע לה כי היא באמת מדהימה וכל כך אכפתית וזה שהיא מורה חדשה לא נותן להם את הזכות להתעלל בה! מה... אם המורה היא לא מפחידה ואכפת לה אז זה אומר שהיא פחות טובה ולא צריך לייחס לה חשיבות?! לא! פשוט לא! אז צעקתי עליהם עוד הפעם:
"עומד מולכם פה בן אדם מבוגר, מורה שלכם, תכבדו אותו! קצת כבוד, קצת!"
ואז העניינים רק החמירו- הם חזרו להשפיל אותי אפילו יותר ממקודם, צעקו עליי, קיללו אותי, מה לא...
אבל עכשיו הם גם עשו את זה למורה, ומיכל, שהיא הייתה זאת שבעיקרון הכי זלזלה והייתה הכי רעה, (כרגיל...)
אז היא פשוט לא נתנה למורה לדבר, קטעה אותה בממש חוצפה, צעקה עליי, קיללה אותה, אמרה לה "שקרנית" מה את משקרת!..."
בזמן שהיא (המורה) מנסה להגן עליי ועליה...
להפתעתי, היו שם כמה בנים שהם בדרך כלל או שלא שמים עליי זין, כאילו אני אויר, לא קיימת, או שמציקים לי גם הם (אבל באמת שזה כלוםם לעומת מה שהחבורה הזאת עושה לי... גם מבחינת התדירות וגם מבחינת הרמה שהם משפילים אותי.
קיצר, הילדים האלה פשוט הגנו עלינו גם! אולי לא הרבה, אבל עדיין, זה משהו ובאמת הייתי בשוק!...
הם תמכו בנו ואמרו להם שהנה זה בדיוק החוסר כבוד שאני דיברתי עליו כשהם צועקים על המורה וקוראים לה שקרנית וזה...
חלק גם אמרו שיפסיקו עם זה כבר, ושהם ממש מגזימים ויצאו עליהם גם...
זה באמת עדיף אבל, גם אם הם עשו את זה טיפה, מה"חברות" שלי, שהיו שם גם ולא אמרו מילה...
ואפילו חברה שלי, זאת שהגנתי עליה, בגללה הם ירדו עליי כל השיעור ושקפצתי עליהם על השנייה שהם רק אמרו עליה משהו, לא באה לעזור לי...
שאר הבנות? גם לא עשו כלום... לא אמרו אפילו מילה...
לפחות חלק הלכו אחר כך למורה וביקשו ממנה לדבר עם המחנכת שלנו כי זה לא פעם ראשונה שהם עושים את זה ובאמת שזה עובר כבר כל גבול... (מי שהלכו היו 2 בנות- אחת שהייתה במקבץ שלנו ואחת שלא הייתה, אבל סיפרו לה אחר כך את כל הסיפור, את כל מה שהיה...)
עוד אחת אחרי השיעור פשוט לקחה אחד מהילדים לעשו לנו את זה לצד, כי הם יחסית ידידים טובים, ופשוט יצאהה עליו כל כך!!...
היא פשוט צעקה עליו למה הוא לא עשה כלום עדי להפסיק עם זה , למה הוא היה איתם, למה הוא צחק מזה...
אבל הייתה ילדה אחת שהיא גם אמורה להיות חברה שלי, אבל פשוט לא עניין אותה, היא אפילו אמרה שהיא לא רוצה להתערב לזה כי הם לא עשו לה כלום וזה לא קשור אליה.
והילדה שהגנתי עליה, לא רק שהיא לא עשתה כלום, היא אחר כך שיחקה את המסכנה, כאילו כל מה שעשו עשו לה ובה פגעו כל השיעור, ואפילו אמרה לי (כי החלטתי שהפעם, לא משנה מה, אם המורה שהייתה איתנו לא תגיד בסוף למחנכת, אני אגיד כי זה באמת עובר כבר כל גבול...)
אז היא אמרה לי שאם אני אומרת וזה, אז היא לא רוצה לקחת שום חלק בזה ושאני לא אגיד כלום שקשור אליה...
היא אפילו ניסתה לשכנע אותי לוותר להם..!
אבל לא משנה כמה היא אמרה, וכמה היא ניסתה לשכנע, אני פשוט לא מקשיבה. דיי. אני שתקתי עד עכשיו, כבר 9 שנים, וזאת בדיוק הסיבה למה זה עדיין קורה לי. אז אני? אני סיימתי לשתוק, אני מדברת!...
אבל היא מבקשת ממני גם לא להגיד כלום שקשור גם אליה- אבל אי אפשר! כי זה קשור גם אליי!
אז אין מה לעשות, אני לא מתכוונת לשתוק אז אם יצא לי כמה דברים שקשורים אליה, אין מה לעשות. היא מוזמנת להמשיך לבכות בשקט, בפחד, אבל לי נמאס מזה!...

* ההמשך עוד ארוך, אבל הפוסט הזה כבר ממש חופר, אז אני אמשיך בפוסט הבא... חח... *
אה... ותחשבו שכל זה קרה בשיעור אחד מסכן של 3/4 שעה... באמת שנמאס לי מזה כבר!....
ג'ול
03/01/2014 16:10
היית בלחץ ופחדת ורעדת כי היה לך אכפת! הבנת כמה זה מעוות ופשוט החלטת לפעול, להגיש משהו לא לשתוק- כל הכבוד לך! באמת את מדהימה. יש לך פה עסק עם ילדים ילדותיים מאוד..מאוד!. אל תשתקי, תדברי, תגני על אחרים ועלייך, כי מגיע לך יותר טוב, לא מגיע לך ולא לאף אחד התייחסות כזאת משפילה ונוראית.. כל כך סתמי כי אין להם שום בסיס לדברים שהם אומרים- הם פשוט ילדותיים ומרגישים טוב כשהם יורדים על מישהו אחר.. את מדהימהההה!-כל הכבוד !!. ♥♥
ג'ול
03/01/2014 16:13
"איך אנשים יפים על בניינים נראים לנו גדולים מהחיים, לנצח צעירים, תמיד מאושרים" -הם כל כך למעלה... שכבר אי אפשר לראות אותם. החלטה שלהם. את חזקה!♥♥
חסוי
03/01/2014 17:19
תודה!! את מדהימה, באמת, העלית לי חיוך על הפנים עכשיו!! :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
איידול- דמי לובאטו

דמי לובאטו היא האיידול שלי, ואני אוהבת אותה כל כךךך כי בעזרת המוזיקה המדהימה שלה, והשירים המלאים ברגש והכל כך אמיתיים שהיא כותבת, היא מצילה מיליוני חיים של ילדים, ואני אחת מביניהם.
בזכות זה שהיא כל כך פתוחה עם כל מה שהיא עברה, עם כל הקשיים והבריונות שחוותה, ועם זה שבכל זאת היא מצליחה להישאר חזקה ולעמוד כל יום על הרגליים, והיא הצליחה לעבור את כל זה כמו גדולה...
היא מעוררת בי השראה, וכל הדברים האלה מחזיקים אותי בחיים כל יום מחדש.
בנוסף לכך, היא אחת הזמרות המדהימותתת ששמעתי.
הקול המעצים והגדול הזה שלה, שכל פעם שאני שומעת אותה שרה אני כולי צמרמורת...
זה שהיא כל כך אמיתית, ולא צבועה... היא כל כך אכפתית, רגישה...
והיא בחיים לא שוכחת את המעריצים שלה... היא לא לוקחת את כל הדברים האלה כמובן מאליו, ואפילו אם יש לה יום רע, או אין לה מצב רוח, היא עוצרת ומצטלמת/ חותמת למעריצים שמבקשים ממנה (את זה היא אמרה).
לא לדבר על זה שהיא בן אדם מדהיםם
היא אפילו הוציאה אוזניות שעליהן הראשי תיבות של השם שלה, ואת כל הכסף שהיא מקבלת היא תורמת לאנשים שצריכים את זה.
היא מתנדבת באגודה,
היא הוציאה ספר שבו היא מספרת על כל הקשיים שלה וכל מה שהיא חוותה כדי לעזור בזכות זה לאנשים שצריכים את העזרה הזו, אבל אין להם ממי לבקש.
היא גם אמרה פעם על זה שהיא כל כך פתוחה עם הסיפור שלה, שהיא מעדיפה להקריב את החיים הפרטיים שלה אם זה יכול לעזור לאנשים, לא משנה מה המחיר של זה...
בנוסף לכל הדברים האלה, ולזמרת המדהימהה שהיא, היא גם שחקנית מוכשרת, כותבת (הספר שלה), כותבת שירים, יש לה קו לקים משלה שהיא מייצרת עם חברת לקים גדולה שעוזרת לה, ועוד הרבה הרבה דברים....
אז בזכות ובגלל כל הדברים האלה,
אני לובטיק, ואני גאה בזה ! :)
( כי אם כל הדברים האלה לא מספיקים, אני לא יודעת מה כן... (; )