כרגיל, היה מבאס... קשה... איך שלא תקראו לזה...
אז היום,
התחלנו את הבית ספר עם שעתיים של שיעור "חינוך" עם המחנכת שלנו...
בשיעור הזה ראינו היום סרט.
לסרט קוראים "בריון ברשת",
וזה פשוט הזכיר לי הכלל, את כל מה שעבר עליי, את כל הילדים האלה שפשוט אוהבים להתעלל בי...
לא יכולתי כבר לסחוב את זה, ופשוט בכיתי, ובכיתי ובכיתי... לא הצלחתי להפסיק!...
לא הצלחתי לשמור את זה בלב...
אבל הכיתה הייתה חשוכה, וכולם היו שקועים בסרט, אז אני מקווה שלפחות אף אחד לא ראה...
אחר כך בהפסקה, כרגיל איזה ילדה והחבורה הזאתי שלה (כולם שם פקצות זונות, אחת אחת, אבל מה? גם רעות... /: )
אז קיצר כרגיל , הם היו חייבים להציק לי... לצחוק עליי, להפריע לי...
אבל אני פשוט לא מבינה... איך אחרי שהם ראו את הסרט הזה מקודם, הם עדיין כאלה רעות?... אני לא מבינה איך הן לא מבינות מה ההשלכות של זה ומה זה יכול לעשות לילדים?... או שאולי לא אכפת להם (?) ....
טוב נו לא חשוב, מה אני מתפלאת בכלל, אפילו בסרט כשראו את הילדה (זאתי שסובלת מבריונות) בוכה, ואת כולם מתעללים בה, ואפילו כשראו שהיא ניסתה להתאבד בגלל זה!... הם פשוט צחקו... כל הסרט... צחקוווו על מה שעבר על הילדה הזאת...
אני לא מבינה איך אנשים יכולים להיות כל כך מרושעים... מה יש להם שם במקם לב?!...
ועוד אחרי הסרט היא מתחנפת למורה וצועקת בכל הכיתה:
"וואו איזה סרט מרגש! היו לי דמעות בעיניים אבל לא בכיתי בסוף כי לא רציתי שהאיפור שלי ימרח..."
אז אתן מבינות?! אתן מבינות עם מה אני צריכה להתמודד?!
"וואו איזה סרט מרגש! היו לי דמעות בעיניים אבל לא בכיתי בסוף כי לא רציתי שהאיפור שלי ימרח..."
אז אתן מבינות?! אתן מבינות עם מה אני צריכה להתמודד?!
כן בטח ריגש אותה...
אם זה כל כך ריגש אותה אז למה היא צחקה כל הסרט?!
למה היא המשיכה להציק שלי?!
למה היא המשיכה להציק שלי?!
ולמה לעזאזל היא השוותה בכלל את מה שקרה לאותה ילדה לאיפור המסכן שלv שבמילא נראה מזעזע ?!
איך היא יכולה לזלזל ככה... והסרט עוד מבוסס על סיפור אמיתי, והיא יודעת את זה... כולנו ידענו, המורה סיפרה לנו את זה בכיתה...
אוף זה פשוט מעצבן...
אחרי זה היה לנו עוד שיעור, בשיעור הזה היינו צריכים לעשות איזה עבודה במחשבים שלנו... (אנחנו עובדים עם מחשבים שאנחנו מביאים מהבית בבית הספר) וקיצר אני וחברה שלי עשינו את העבודה מהמחשב שלי, וכנראה אתמול שכחתי בטעות לסגור כמה קבצים שבהם רשומים דברים...
דברים שכוללים קטעים שכתבתי שכתבתי, דברים שקשורים לבלוג ועוד כמה...
והיא בטעות נכנסה לזה...
למזלי גיליתי את זה מהר ויצאתי, אני מקווה שהיא לא יודעת, שהיא לא גילתה או הספיקה קרוא משהו...
אבל מה שבטוח היא יודעת עכשיו שיש משהו שאני מסתירה, ואני מפחדת ממש שהיא תגלה מזה כי זה המקום היחיד שבו אני יכולה להתנתק מהכל, מכולם, ולהיות הכי אמיתית בעולםם... ואם חברות שלי יגלו על זה, זה בחיים לא יהיה ככה עוד...
והם יגלו עוד כמה דברים שכתבתי בבלוג שבואו נגיד... הן לא ממש אמורות לראות....
השיעור נגמר, ועברנו לשיעור האחרון...
כל השיעור הרגשתי לא טוב, הרגשתי כאילו אני חייבת להקיא (כי כמובן, למרות שלא רציתי, אכלתי את ארוחת הבוקר שלי, כי הייתי חייבת...)
אז פשוט באמצע בית הספר, אני מרגישה כאילו אני עומדת להקיא... זה מה שתמיד פחדתי שיקרה, והנה זה קרה עכשיו...
פשוט לא ידעתי מה לעשות... אבל ידעתי שאסוררר לי להקיא...
אסור שיגלו מה אני עוברת, פשוט אסור...
אז שמרתי את זה אצלי, התאמצתי כל כך כדי שלא להקיא...
זה היה קשה... קשה כל כך שבאיזה שהוא שלב כבר התקשיתי ממש לנשום...
פשוט לא הצלחתי!... אבל גם את זה הייתי חייבת להסתיר... הייתי חייבת להסדיר את הנשימות שלי בשקט, לבד, בלי שאף אחד ישים לב...
כי אני לא רוצה הרי שיגלו שמשהו לא בסדר איתי...
אז בסופו של דבר הצלחתי לא להקיא, הסדרתי את הנשימות, היה צלצול והלכתי מהר הביתה, לברוח מהמקום הזה....
ולחשוב שכל זה היה עוד ביום של 4 שעות, אוף כמה שלא באלי לגלות מה יהיה ביום של 8 שעות... /:
But I know,
That like always,
It's gonna be the same crap,
just in a different way,
And I just wanna run away.
Run away from this world...
יואו מתי התקופה הזאת תגמר כבר?! זה מרגיש כאילו זה נמשך כבר נצח....
So till this is will be over,
I want to leave the world,
To a better place,
Where I will be able to be happy.... /:
;){kind=link}