אפילו לא סיימתי לספר לכם את מה שקרה לי, בפוסטים האחרונים שפרסמתי אבל זה היה כל כך ממזמן אני לא חושבת שיש לזה עוד טעם.
משהו מוזר קורה לי... בדרך כלל אני יכולה תמיד לכתוב את מה שאני מרגישה, וזה עוזר לי כל כך, אבל בזמן האחרון אני פשוט לא יכולה לכתוב את זה, אני לא מצליחה לכתוב! אני לא יודעת כבר מה לעשות. עוברים עליי כל כך הרבה דברים.
לא חתכתי כמעט שנה ומהתסכול לפני איזה החודש חזרתי לחתוך איזה פעם פעמיים, אבל הפסקתי. אני לא רוצה לחזור לזה אבל אני לא יודעת מה לעשות אין לי איך להתמודד עם מה שאני מרגישה זה פשוט כלוא בי ואני לא מצליחה יותר לשחרר את זה ולהוציא את זה החוצה...
אני מניחה שזה בגלל שאני כבר לא יודעת ממש את האמת מה אני מרגישה, אבל עדיין, תמיד לא משנה מה יכולתי לכתוב ולשחרר את מה שזה לא יהיה, ועכשיו גם את זה אני לא יכולה.
אני מאבדת את זה לגמרי, אני פשוט מתחרפנת.
ההורים שלי גם שמו לב לזה, שבוע שעבר הייתה לי התפרצות ממש, ואני יודעת שזה לא ישמע ממש טוב, אבל אני לא יודעת ממש את האמת מה קרה לי ומה עבר עליי באותו רגע, אני לא חושבת שהצלחתי להשתלט על עצמי באותו רגע, וזה פשוט מפחיד כל כך לחשוב את זה.
איבדתי שליטה על הגוף שלי, לא הצלחתי לשלוט במה שאני עושה. וגם כשניסיתי להתנגד לזה זה הקולות האלה שאמרו לי להפסיק פשוט נעלמו, אני לא יודעת למה או איך או מה קרה... זה די מוזר אבל פשוט עשיתי דברים שאני לא אשכח או אסלח עליהם לעולם.
ההורים שלי רוצים לשלוח אותי לפסיכולוגית עכשיו ובאמת שאין לי כוח לזה! עכשיו לדבר כל שבוע על נושאים שמעצבנים אותי... למי יש כוח לבכות כל הזמן... אני פשוט רוצה לכתוב, כמו שאני רגילה לכתוב לא כמו בפוסט הזה, ואז אולי זה יעביר קצת את הריקנות הזאת שפשוט לא נגמרת... אבל אני לא יכולה... אוף אני שונאת את זה באמת שאין לי כבר כוח לכל זה.












